לאחר ביג בורד ראשוני בתחילת חודש מרץ ובמרחק זמן סביר מטורניר ה-NCAA הנוטה לעוור עיני צדיקים אחרי הופעות חד פעמיות של שחקנים מקבוצות הזויות, ישב יהונתן גזלה המכונה ג'ון מול עשרות שעות של וידאו במשך חודש וניסה לנחש מהמי מהכישרונות ייבחר היכן. האם הוא יפגע כך יותר בסדר הסופי? (לא…) האם יפספס כישרונות מפתיעים שיגעו משום מקום ויקבלו זרקוק שנה הבאה? (כן…)

מעולם לא עבדתי על מוק דראפט כה קשה. המוק הזה הוא עבודה של חודש ימים של צפיה אנטנסיבית בפרוספקטים לצד נסיון לא לאבד פרספקטיבה של NBA. כי האחרון הוא החולשה של רוב המוק דראפטים בעולם. שועלי מכללות גומעים בתי ספר מכל חור נידח ומכירים כמויות בלתי נתפסת של שמות ומכללות. הבעיה היא שרבים מהם הם צופים לא אדוקים של ליגת ה-NBA וכך חיים על פי הנחות יסוד שאולי כבר לא נכונות. המושג Swichability (שחקן שאפשר להחליף אותו בין הרבה עמדות) הוא חשוב אבל ב-2021 לא כל "ננס" שמגרד 6'6 (1.98 מ') יכול לשחק בעמדות הקדמיות אם הוא רק ארוך מספיק (יש לאסור על שימוש בהשוואות לזאיון ודריימונד או לפחות להשתדל). כבר לא צריך לבנות קבוצות NBA לקראת ה-death lineup של הווריורס או הקאבס של 2015 כשמפלצות כיוקיץ', יאניס אמביד, AD וגובר שולטים בליגה.

מהצד השני של המתרס, כתבי מוק דראפט החיים ונושמים NBA וקופצים לסיבוב מכללות רק בעונת הדראפט, מקבלים על צלחת הבופה בצורה ממוחזרת את אותם 70-80 פרוספקטים שכולם מכירים שמהם בוחרים כ-30 לסיבוב ראשון ועוד 30 לשני. אבל הרי כמות אדירה של כישרון מסתובב בשולים ומתגלה כל שנה. כאלה שלא היו על הראדר או כלל לא נבחרים בסוף בדראפט. לקבוצות NBA יש מאמני כישורים ברמה כה גבוהה (ויש גם לא מעט כאלה בשוק החופשי) שהם יכולים לקחת זריקה נוראית כמו של לונזו בול ולהפוך אותו לקלעי מצוין ויציב. הם יכולים לקחת שחקן כמו לו דורט שהיה אמור להיות סוג של טוני אלן מיושן ולהפוך אותו לשחקן רב גוני שנכנס לרצפים של 30 נקודות. לכן ניסיתי במוק הזה להיכנס לראש הקבוצות ולהבין מהם התחומים שהם חושבים שהם יכולים לשפר את השחקן שיבחרו ועם מה "ייתקעו" כמו עצם בגרון

ישנם בעיני 3 קטגוריות שקשה להשתפר בהם או ללמד אותם או שיש להם מגבלה ברורה.

הראשון הוא: שקשה ללמד את הרצון ללמוד. ושם להערכתי נמצא הרבה מהפתעות הדראפט. אותם כאלה שעובדים על משחקם ללא הרף ומנצלים את השנים האלה כדי לצבור נסיון ולשפר אלמנטים במשחקם. אותם שחקנים שרוצים ואף מעודדים ביקורת, שצופים בוידאו ללא הרף, שלא בוכים כשהמאמן או חברם לקבוצה נכנס בהם. אלו שחקנים שעושים קפיצות לא רק לפני הדראפט אלא תוך כדי הקריירה שלהם באופן רציף

השני הוא: יכולת אתלטית ומידות גוף. לגבי יכולת אתלטית לאו דווקא רק זו שמאפשרת לך לגעת בקצה הזכוכית של הסל. חשוב לא פחות אתלטיות פוקנציונלית הכוללת קשר עין-יד, יכולת לשנות כיוון או להעצר על הנקודה תוך כדי ריצה. יכולת אירובית שמאפשרת לך ריכוז במאמצים הכי קשים. כל שחקן יכול להשתפר בזה אבל פערי הכישרון הם מאוד גבוהים

השלישי הוא: הבנת משחק. נכון שזה נבנה מהרבה ניסיון. אך מי שהרצפה שלו הוא לברון, לוקה, לונזו, למלו יוקיץ' וכו' נמצא במקום שהשחקן הממוצע יכול לשאוף אליהם אך לעולם לא באמת להתקרב.

לכן אני מעדיף לקחת במוק שלי תכונות שקשה לפתח ובונה על כך שבסביבה טובה ותומכת חלק מהשחקנים יגעו לשם.

עניין נוסף שהופך את הדראפט למעניין הוא שלפני העונה 2 מכללות הבלו צ'יפ הבולטות דוק וקנטקי היו אמורים לייצר חבורה ענקית שנבחרת השנה בדראפט. בדוק דווקא ג'יילן ג'ונסון שעזב אחרי 13 משחקים הוא המעומד המרכזי ללוטרי וחברו מת'יו הרט שהוא שחקן טוב ממנו במכללות ככל הנראה יבחר בסיבוב השני. שאר הדוקיז די ג'י סטוארט, מרק ווילאמס וג'רמי רואץ' שהיו אמורים להיות כאן יחזרו למכללה שנה הבאה למחזור עוד יותר קשה בדוק לאחר שהסריחו את המגרש בעונה נוראית.

בקנטקי לפני שהעונה החלה, דיברו רק על שניים: בי ג'יי בוסטון וטרנס קלארק. הראשון, שהיה אמור להיות מועמד טופ 5 נתן עונה נוראית ומקבל חסד נעורים מכמה אתרים בסוף הסיבוב הראשון\תחילת השני. טרנס קלארק בעל גוף ווינג מושלם איכזב גם הוא ובמקום לראות לאן יוכל להגיע עם עוד שנת מכללה סיים את חיו בצורה טרגית לפני כשבוע בתאונת דרכים, לאחר שחצה ברכבו אור אדום במהירות מופרזת והתנגש ברכב שפנה שמאלה ממול. מי שרואים בו הפתעה נעימה זה אייזיה ג'קסון שאמור להיבחר בין 15-30

לפני שמתחילים חשוב לציין שסדר הדראפט נקבע על בסיס מאזן בין שישי לשבת בסוף אפריל, כך שהוא משתנה יומית ובלאו הכי יראה אחרת לגמרי אחרי ההגרלה. אז יאללה באלגן

1. יוסטון רוקטס – קייד קאנינגהאם, PG, פרשמן, בן 19.6

מידות: 8'6, מוטת ידיים 1'7, משקל 220 פאונדס

סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 דקות: 20.5 נק' (43%, 40%, 84.5%), 6.5 ריבאונדים, 3.5 אס' 1.6 חט'

הסנגור: – השילוב של ווינג יוצר סטייל ג'ייסון טייטום או גראנט היל עם ראיית משחק מאוד מתקדמת שעלולה לעלות לדרגה עילית תוך כמה שנים – חוש תחרותי פסיכי. מרגיש כמו שחקן בן 27 גם פיזית וגם נפשית – מגן מצוין עם רגליים חזקות ומסה של שחקן פנים. – יצירתיות. יש לו כל כך הרבה דרכים ליצור סל לעצמו או לאחרים. עשה זאת מול שמירות כפולות ומכופלות כל משחק

הקטגור: – איבודים. הכדרור שלו בסדר אך הוא קצת פזיז מול שחקנים נמוכים ולוחצים ומנסה עליהם מהלכים של גארד נמוך – הרצון לנצח גורם לו לקחת יותר מדי על עצמו לעיתים – ועד סוף השנה ראינו את חבריו לקבוצה עושים פרצופים שולא ממהרים לקחת את מקומם כסטטיסטים בהופעה של קייד – לא אקספלוסיבי כמו הווינגים העיליים בליגה (ג'ורג', קאווי, KD) אלא יותר אתלט פונקציונלי כמו פול פירס הצעיר (למי שזוכר אותו מתחילת שנות ה-2000)

התאמה לקבוצה: אין קבוצה שלא צריכה פוינט גארד גבוה בגוף של ווינג שלא מהווה נטל הגנתי ויכול להשחיל 40% משלוש. יוסטון צריכה להזריק דחוף כישרון עילי לקבוצה מאז עזיבת הארדן. עונת הקמבק של וול מקבל הד תקשורתי זעום מכיוון שוול הוא שארית מעשור אחר. כריסטיאן ווד הוא כישרון אבל לא בדיוק הסטאר המוביל שחשבו שהוא. קווין פורטר נתן קפיצה והוא נורא כישרוני, אך הוא סוג של הד קייס. יום אחד 50 נקודות ויום אחר החרבת המשחק. קייד יכול להתחיל בנייה אמיתית בקבוצה המשחקת בשוק מצוין.

מידות: 4"6, מוטת ידיים 5"6, משקל 205 פאונדס

סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 דקות: 18.8 (50%, 34%, 76%), 6.6 ריב', 5.6 אס' 2 חט'. DBPM של 4.8

הסנגור: – גארד אקספלוסיבי, סופר אתלטי מהזן של של הפרארי. יכולת שינוי כיוון, יכולת שינוי מהירות וצעד ראשון נהדר – אינטנסיביות ותחרותיות קשים. מנטליות של מנהיג על המגרש – לא חייב את הכדור ביד. יש לו ראייה מרחבית מצוינת ויכולת ראיית הנולד מימיו כקווטרבק מצטיין בתיכון – יכולת מסירה נהדרת אך לא כזו המצריכה הרבה כדרור דווקא – גן של קלאץ' לא מתחבא מרגעים גדולים גם ליד שחקנים מצויינים

הקטגור: – הקליעה התחילה מדהים ואז דובר כבחירה ראשונה, אך התדרדרו ונותרו כסימן שאלה גדול להמשך – לא היה נראה כמו פוינט גארד קלאסי של תנו לי כדור ותנו לי לעבוד. האם יוכל להיות PG במשרה מלאה ל-82 משחקים בעונה? – שומר נהדר אך סובל מעודף מוטיבציה וצובר פאולים על מהלכים מיותרים

התאמה לקבוצה: כישרון אתלטי עצום שגדל במשפחה ספורטיבית מוקף חברים ספורטיביים והיה בילדותו במסלול שהיה מוביל אותו ל-NFL אם לא היה בוחר בכדורסל סופית בכיתה י"א. הפיסטונס אוספים טאלנטים. קיליאן הייז חביב המוקיונרים משנה שעברה הרבה יותר בוסרי ממה שחשבו אך כעת כשחזר מפציעה ברור שלפחות מדובר על מוסר עילי. סאגס הוא פרטנר מושלם לחבר בן הבחירות הנהדרות של הפיסטונס משנה שעברה: סאדיק ביי שממש לא ברור למה נפל ואייזיה סטוארט שמפתיע כרול פלייר מצויין שיחד עם ג'רמי גארנט נותנים לבוכנות תקווה. סאגס מושלם כאן משתי סיבות: הוא הכישרון ענק שיושב נהדר על האופי הקשוח של דיטרויט והוא הוכיח ללא ספק שיכול לשחק ולהשפיע ליד פוינט גארדים יותר טבעיים.

3. אורלנדו מג'יק – ג'יילן גרין, SG, ג'י ליג איגנייט, בן 19.2

מידות: 6'6 מוטת ידיים 8'6 שוקל 180 פאונדס

סטטיסטיקה מעניינת: 18 נק' (46%, 37%, 83%) 4 ריב', 3 אס' 1.7 חט'

הסנגור: – אתלט עליון מהזן המרחף והשולט בגופו כבלרינה אוירודינאמית – הקליעה מאוד השתפרה. במיוחד מכדרור. הוא הראה יכולת לשים כדור בסל מול אתלטים מצויינים בג'י ליג שחלקם שיחקו דקות יפות בליגה השנה. שיחק בקשת שלוש של NBA – ראיית משחק לא רעה עם מסירות נעות והרבה תנועה ללא כדור. במיטבו בעיקר במשחק ריצה

הקטגור: – הגוף השדוף חייב להיכנס לתהליך מואץ של בניית שרירים. כשאתה פוינט גארד כמו פוקס או מוראנט זה עוד עובד, אבל כווינג אתה חייב בשר על העצם – החל ליצור מגע עם מגיניו רק לקראת סוף העונה, אך נוטה לשעשועי אוירודינמיקה. קלע עונשין מצוין כמוהו חייב ללמוד לקבל מגע.

התאמה לקבוצה: המג'יק אחרי מכירת חיסול. הם צריכים כוכב גדול בפוטנציה. יצרן נקודות ושחקן בעל אופי בלתי מתפשר שעוד כמה שנים צעירים אחרים ירצו לחבור אליו. גרין הוא הדבר הכי קרוב לזה. הוא יצרן נקודות בליגה שחובה לייצר לפחות 110 נקודות כל לילה בשביל להשיג סיכוי סביר לנצח. אורלנדו פגעו לא רע שנה שעברה. קול אנטוני התברר כבחירה לא רעה והוא פורח לקראת סוף העונה. הוא ככל הנראה לא PG פותח ברמות הגבוהות בליגה אבל הוא אחלה חתיכה לרוטציה לטווח ארוך שיודע לעשות הרבה דברים. צ'ומה אוקיקי הסנסציה מאוברן מלפני שנתיים סוף סוף החל את עונת הרוקי ונראה מעניין. מרקל פולץ הוא חידה. הילד התחיל בעונת קמבק ובחלק מהמשחקים כמעט כמו האליל שציפו שיהיה. אבל אז נפצע קשה. אר ג'יי האמפטון שהגיע מדנבר נראה כמו שיחוק ואם ג'ונתן אייזיק אי פעם יצליח ליצור רצף ללא פציעות מה רע. גרין הוא אופציה לגו טו גיי שיקח על הכתפים את הנטל ההתקפי בשנים הבאות.

4. מינסוטה טימברוולבס – ג'ונתן קומינגה, SF, ג'י ליג איגנייט, בן 18.5

מידות: 7"6, מוטת ידיים 2"7, משקל 210 פאונדס

סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 דקות:

הסנגור: – ווינג אתלטי ומאוד חזק פיזית לגילו. צעד ראשון מהיר, ניתור מצויין ויכולת ליצור מגע. הכלאה של אר ג'יי בארט ואו ג'י אננובי – משחק מיד רייג' סטייל קוואי לנארד עם סבסובים וזריקות בנפילה סיומת טובה תחת הסל – יכולת מסירה נהדרת לווינג. – מגן אישי וקבוצתי נהדר – הגיל. בדיוק כמו אנטוני אדוורדס מגיע לליגה ממש בגיל של תלמיד המסיים תיכון. יש לו גוף של אתלט בן 25 שיש לו עוד הרבה מקום להתמלאות.

הקטגור: – קליעה שהתדרדרה ככל שקבוצתו שיחקה יותר משחקים. אחוזים מזעזעים מהשדה משלוש ומעונשין מצריכים חשיבה מחודשת על המכניקה. – לא ברור מה באמת הגובה שלו. האם הוא 6'6 כמו שרשמו בג'י ליג בזמנו או 8'6 כמו שכתוב בחלק מאתרי הדראפט. מכיוון שהוא צעיר אולי יצמח מאט. בליגה זה משמעותי מכיוון שאם קומינגה יוכל לנוע ולשחק גם PF המשחק שלו יפתח.

התאמה לקבוצה: ווינג אמיתי לקבוצה שאם תממש את הבחירה, יהיה לה יותר מזל משכל (מינסוטה מתפללת להיכנס לטופ 3 ולבחור השנה אחרת הווריורס חוטפים אותה). הוולבס בטח במערב צריכים ווינג חזק פיזית, אתלטי ויוצר. קומינגה חזק פיזית כבר היום מוויגינס שהגיע לוולבס בגיל 19. יחד עם אדוורס וטאוונס הוא יוצר שלישיה מפלצית מבחינה פיזית. הוא בעל מידות אידיאליות ל-SF אך אף יוכל לנוע לעמדה 4 בעתיד. הוא יודע ליצור באחד על אחד אך גם בעל IQ גבוה שיודע להזיז את הכדור וגם לשחרר מסירות בתנועה. גוף כזה בגיל 18 מבשר טובות. הקליעה היא סימן שאלה לאחר שנכנס לרץ החטאות במשחקים האחרונים בג'י ליג. אך מדובר על מדגם קטן שאולי לא מייצג.

5. קליבלנד קאבלירס – אוון מובלי, C, פרשמן USC, בן 19.8

מידות: 0"7, מוטת ידיים 4"7, משקל 215 פאונדס

סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 דקות: 17.4 נקודות (57% מהשדה, 30% משלוש, 70% מעונשין), 9.2 ריב', 2.5 אסיסטים, 3.1 בלוקים BPM 13.7

הסנגור: – ביג מן עם רגלי איילה, ידיים מצויינות ומובס והבנת משחק מאוד מתקדמים לגילו ולעמדה. – פרטנר נהדר לפיק אנד רול שמזהה נהדר זויות חסימה וכניסה ומסיים מהלכים בשני הידיים. – יודע לנהל משחק מההיי פוסט במיוחד בסטים של horns (שני גבוהים מתחילים התקפה על קצוות קו העונשין) – משחק לאו-פוסט ופייס-אפ שלא בנויים על כוח פיזי אלא על מהירות תגובה ואורך בלתי נגמר של ידים.

הקטגור: – הקליעה. המכניקה סבירה, אבל הוא לא מייצר אחוזי קליעה מבחוץ. המקסימום זה לעמוד חופשי מפינה ולקלוע באחוזים סבירים. קשה לי לראות בו איום משמעותי כרגע כגבוה שמתחיל התקפות מבחוץ (אמביד יוקיץ' דיוויס) – האורך שלו יבלוט גם ברמת NBA אך כמו שוויסמן גילה מהר מאוד, אתלטיות זה עניין יחסי בליגה והזברות לא נחמדות לענקיה.

התאמה לקבוצה: אוון מובלי הפך לדייר קבע כבחירה שניה כמעט בכל המוקים. אני קצת קשה יותר בעינינו, לאו דווקא בגלל הכישרון אלא יותר ממבט על הליגה ממעוף הציפור. סנטרים רזים וקלילים נוטים להיפצע. אי אפשר להתכחש לעובדה הזו. ואולי הוא מיסמץ' קשוח לסנטרים עבי הבשר כמו יוקיץ' או אמביד בגלל השילוב של אורך ומהירות, אך בצד השני הוא לא מהווה סטופר לשחקנים כה דומיננטים בצבע. הוא באמת כישרון-על ששום תוצאה לא תפתיע אותי. אבל הליגה היא עדיין של גארדים ווינגים (בכמות לאו דווקא באיכות). הוא הרבה יותר מלוטש ממה שהיה ג'יימס וויסמן שנה שעברה. הם אפילו שיחקו אחד מול השני בתיכון ומובלי עשה מוויסמן קציצות עם סבסובים והטעיות. אם יקלע מבחוץ יוכל להיות אחד הסנטרים הדומיננטים במזרח ואולי בליגה. ההתאמה לקאבס לאו דווקא מושלמת מכיוון שהם בנו לא מעט על ג'ארט אלן ובתכנס הם חייבים ווינג אמיתי ויוצר שיכול לשים גוף ואורך על כוכבי הווינגים של היריבות. אייזיק אוקורו הוא גארד בגודלו וסטופר מדהים על גארדים, אך הוא קצר לעמדה שלוש ולא מעט ווינגים וגבוהים חגגו עליו השנה. לסיכום: מובלי הוא כישרון יוצא דופן שמביא הגנת צבע, מסירה, קליעה ויכולת לטוס במתפרצות כמוביל כדור או מסיים. ולא מוותרים על כזה בשל התאמה.

6. אוקלהומה סיטי ת'אנדר – סקוטי בארנס, PF, פרשמן, פלורידה סטייט, בן 19.7

מידות: 9"6, מוטת ידיים 2"7, משקל 227 פאונדס

סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 דקות: 15 נק' (50%, 27.5% ו-62% מעונשין), 6 ריב', 6 אס' 2 חטיפות.

הסנגור: – בין המגנים הורסטילים והטובים בדראפט. – יכולת הובלת כדור מצוינת לגובהו ויכולת מסירה נדירה סטייל דריימונד גרין. פלורידה סטייט זרמה איתו והיו לא מעט ניצוצות – מסיים נהדר בטבעת

הקטגור: – קליעה, קליעה, קליעה. לא משנה כמה מרשימה השמירה. הליגה מלאה דוקטורים לקליעה וג'וליוס רנדל הוא הוכחה שאף פעם לא מאוחר. אך הוא היה צריך להתחיל אתמול ולא דקה מאוחר יותר. – חייב לצאת מהמטליות של הרול פלייר. מכיתה י"א הוא כינור שני ושלישי בקבוצות עמוסות כוכבים

התאמה לקבוצה: מכללת OKC תהיה מושלמת עבורו. זו קבוצה דמוקרטית לחלוטין כרגע כאשר רק המקום של SGA מובטח. כל השאר משחקים בשיטת היד החמה. פוקושבסקי קולע 20 יום אחד ו-4 במשחק הבא. לו דורט בעונה מופלאה יכול להיכנס לרצף של 30 נקודות למשחק ולצלול חזרה לעמדת המגן העילי. מלדון שנראה עד כה יותר בשל מבחרו הייז מנהל לא רע את המשחק אך בארנס מביא אלמנט שאין להרבה קבוצות. שחקן TWO WAY שיכול להריץ מתפרצות או לנהל משחק ברמה שמשחררת את הגארדים לתנועה. הוא השחקן הראשון מאז דריימונד שאשכרה מצדיק השוואה מעבר ל"הוא PF נמוך ושמנמן שיודע למסור". כי בארנס בניגוד לדריימונד בגובה נהדר לעמדה ובעל גוף דומה יותר ללוק אמבה אמוטה אך מחזיק בלא מעט תכונות דומות של אגרסיביות, יכולת מסירה ויכולת להשפיע על משחק ללא ייצור נקודות

7. סקרמנטו קינגס – ג'יילן ג'ונסון, SF, פרשמן, דיוק, 19.2

מידות: 8"6, מוטת ידיים 11"6, משקל 215 פאונדס

סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 דקות: 19.8 נק' (52% מהשדה, 44% משלוש ו-63% מעונשין) 10.2 ריב' 4 אס', 2 חס' ו-2 חטיפות

הסנגור: – פוטנציאל טופ 3 עם סיטואציה בעייתית. חוסר כימיה מוחלט עם קאוץ' ששבסקי ועם חברי קבוצתו מדוק. עזב אחרי 13 משחקים במכללה. אך אני כאן הסנגור. מדובר על כישרון ענק עם מנוע מצוין ויכולת הובלת כדור. מזכיר לי קצת את ארון גורדון עם מסירה טובה בהרבה – הראה טאץ' לא רע מבחוץ בסמפל קטן. – מגן וורסטילי שיכול פוטנציאלית להתפרס על 2 עמדות הפורוורד.

הקטגור: – מכללת דוק היתה טובה יותר בלעדיו כמעט מידית – האחוז מעונשין מרמז שהקליעה מבחוץ היא עניין של מגדם קטן. הקליעה מעט שטוחה בדומה לעוד דוקי מהעבר בשם מרווין באגלי. – האם יש משהו שלא יודעים עליו? עזב קבוצות גם בתיכון. האם הוא קווין פורטר ג'וניור או סתם אחד שנפל לא טוב ולא הבינו אותו או את משחקו

התאמה לקבוצה: לא הפרוספקט השביעי הכי טוב ובטח לא השחקן השביעי הטוב כרגע בדראפט… אבל יש לו הרבה דברים שקשה ללמד. סקרמנטו עם התקפה לא רעה אבל הגנה לא טובה. קולעים עליה הכי הרבה סלי שדה העונה באחוז הכי גבוה. בארנס הפך למגן שלילי ונראה כבד וחסר אנרגיה לעומת שנותיו הראשונות, באדי הילד לא היה שומר טוב מעולם ומרווין באגלי גם כשמשחק לא בדיוק ווינג או גבוה מרשים באף צד של המגרש (תודה אל לרשון הולמס). כאילו מתבקש לקינגס לקחת כמו שנה שעברה שחקן מוכח ובוגר יותר שהוכיח את עצמו כמו שלקחו את האליברטון או כמו קורי קיספרט, דוויון מיצ'ל, ג'ארד באטלר או כריס דוארטה בדראפט הזה. סקרנטו נכשלה כמעט בכל בחירה שלא הייתה פוינט גארד (פוקס והאליברטון). אבל הגיע הזמן לנסות to swing for the fences. ג'ונסון הוא כזה והוא מגן מצוין ושחקן סופר מעניין. אני מניח שלוק וולטון לא ימשיך ואולי צוות אימון מוכח ורציני יעשה פלאים לפיתוח כל החבורה הצעירה הזו

8. אורלנדו (משיקגו) – קורי קיספרט, SF, סניור, גונזגה, בן 22

מידות: 7"6, משקל 220 פאונדס

סטטיסטיקה מעניינת: פר 36: 21 נק' (53%, 44%, 88%) 5 ריב' 2 אס'

הסנגור: – פיור שוטר שלא צריך כדור אך גם יודע לשים כדור על הרצפה באופן סביר – מאוד יציב ויודע לשחק ליד שחקנים טובים. – גובה אידיאלי לעמדת ה-SF

הקטגור: – גיל. לייט בלומר. – עבודת רגליים איטית בהגנה. סבל מול ווינגים ארוכים וזריזים בטורניר – התקרה שלו מוגבלת כי הוא לא מייצר מכדרור והוא לא ממש מוסר טבעי. נראה כמו רול פלייר מצויין סטייל ג'ו האריס (מינוס ההגנה) או קייל קורבר. ההשוואות למידלטון עוד מוקדמות עד שיראה יכולת ליצור לעצמו

התאמה לקבוצה: הבחירה של הבולס תבוא טוב לאורלנדו בנוסף לבחירה הגבוהה שתהיה לה איפשהו בטופ. קיספרט נותן קצת מנטליות של WIN NOW. הוא קלע אוטומאטי כשהוא לא צריך ליצור זריקה. בעל תנועה מצויות כולל חיתוכים יפים לסל או יציאה על חסימות וגם לא צריך עוד המון פיתוח. כשהוא מתחמם הוא בלתי עציר ללא מגבלת טווח.

9. טורונטו ראפטורס – ג'וש גידי, PG, בינ"ל, אדלייד (אוסטרליה), בן 18.5

מידות: 8"6, 205 פאונדס

סטטיסטיקה מעניינת פר 36: 12.5 נק' (42.7% מהשדה, 31% משלוש, 67% מעונשין), 8 ריב', 8.2 אסיסטים, 1.4 חטיפות

הסנגור: – PG בגובה של 8'6 עם פוטנציאל צמיחה נוסף. גיל מאוד צעיר (יליד אוקטובר 2002) – ראיית משחק סופר משובחת עם מסירות מעניינות המגיעות מגובה רב – שליטה לא רעה בכדור בטח לגובהו. מכיר את מגבלותיו היטב – קליעה בשיפור. מספיק שיהיה ממוצע. סיומת מצויינת סביב הסל

הקטגור: – זריקה איטית מעט ולא מאוד זורמת – חסר פאוור וקפיציות. צעד ראשון מעניין אך לא מהיר. – שוב ליגה אוסטרלית. אבל אחרי למלו בול אולי זה מהווה פחות סימני שאלה

התאמה לקבוצה: ברוב המוקים הוא בין 15 ל-25 אבל טורונטו קבוצה מושלמת לפיתוח כישרון מסוג זה. היא בבנייה מחודשת ותשמח לעוד כישרון שלא צריך ללמד אותו כדורסל קבוצתי. אמנם נראה כמו גולש מהסדרה האוסטרלית "קרובים קרובים" אבל הוא קשוח ועושה קפיצות ממש גדולות כיאה לגילו הסופר צעיר. הקליעה והשליטה בכדור יפתחו עבורו כל כך הרבה אופציות. ואל תשימו לב לעניין המהירות. ה-NBA היא ליגה של סקיל ופחות של אתלטיות היום כל עוד אתה לא שלילי בעניין זה. התחיל להשחיל שלשות בתחילת אפריל ופתאום תפס תשומת לב. מאז התיישר, אך אני לא מודאג מכיוון שהוא לא מפחד לקחת אותם. מאלקיי פלין החל לאחרונה להשתלב בהרכב ונראה מצוין, גידי לחלוטין לא מחויב לתפקיד פוינט גארד קלאסי ויכול לשחק כאלמט חופשי סטייל בן סימונס. הוא ריבאונדר נהדר שמיד יוצא למתפרצות סטייל סיאקום ונותן לראפטורס בוסט חשוב של איי קיו כדורסלני

10. ניו אורלינס – מוזס מודי, SG, פרשמן, ארקנסו בן 18.9

מידות: 6'6 עם מוטת ידים 0'7 205 פאונדס

סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 דקות -18 נק' (43%, 35%, 81%) 6 ריב' 1.7 אס' וחטיפה

הסנגור: סקורר שחווה סיום עונה לא מרשים, אבל רוב העונה יצר לעצמו נקודות בחדירות, הגיע לקו בסיטונאות וידיו הארוכות עזרו לו להגיע ולהפריע לנתיבי חדירה – קלע הרבה יותר טוב דווקא ממרחק NBA (קלע 37% מ-24 פיט ומעלה). – לא היה צריך את הכדור ביד. יודע לשחק עם תנועה לפינות. אם יקח את הזמן לסדר את רגליו לפני עלייה לקליעה יהפוך לקלע הרבה יותר קטלני – פטנציאל הגנתי מצוין. חזק פיזית ומאוד ארוך לעמדה

הקטגור: – לא מאוד אתלטי – לא מוסר עילי – לא יצר מספיק מכדרור לשלוש וכשעשה זאת זה היה באחוזים נמוכים (30%). נראה כרגע כמו רול פלייר

התאמה לקבוצה: ניו אורלינס תקועה עם מצבת גארדים שעושה את אותו הדבר. שחקנים שרוצים לנהל פיק אנד רול ולשחק בעמדה 1. אין להם מאז עזיבת רדיק שחקן שמרגיש טבעי בעמדה 2. בגודל ובתפקיד.

11. וושינגטון וויזארדס – קיון ג'ונסון, SG, פרשמן, טנסי, בן 19

מידות: 5'6 עם מוטת ידיים של 10'6 שוקל 190 פאונדס

סטטיסטיקה מעניינת: פר 36: 16 נק' (44% מהשדה, 27% לשלוש, 70% מעונשין), 3.5 אס', 5 ריבאונדים, 1.6 חטיפות, DBPM 3.5

הסנגור: – אתלט עליון. אולי בטופ 3 בדראפט הזה. קפיצי בעל רגלים זריזות, ידיים ארוכות ומהירות נהדרת. – משחק הגנתי משובח. מצליח להפריע לשחקנים גבוהים ממנו וגם לגארדים (כולל פוינט גארדים זריזים). – משחק התקפי מגוון ומעניין כולל יכולת מסירה, חדירה והוצאת כדור, משחק פלוטרים או דאנקים על הפרצוף, הובלת מתפרצות ומשחק מיד רייג' טוב

הקטגור: – קליעה מזעזעת מבחוץ. המכניקה נראית לא רע. זה לא שבור, אך זקוק לאותה ההכוונה שקיבל לו דורט ב-OKC. הכניסה לזריקה היא ללא קצב והרגלים כל פעם נראות אחרת. החלק העליון עובד טוב ולא סתם המיד ריינג' נכנס. אם לא הייתי אופטימי לגבי הקליעה בשנים הבאות הייתי שם אותו כבחירה 18-25. אבל כרגע הוא בוודאי לא מוצדק כבחירה 6-9 כמו ברוב המוקים האחרונים

התאמה לקבוצה: ה-ג-נ-ה. לא מעט מהנמושות בליגה מצליחות לשים נקודות על הלוח. הוויזרארדס לא בדיוק נמושה כי היא בדרך מעלה וככל הנראה לא תבחר במיקום הזה אם זה ימשך עוד. אבל בלי קשר הוויזארדס חייבים לייצב את הקו האחורי שלהם הגנתית. קיון ג'ונסון הוא פרויקט ארוך טווח בעל אתלטיות מטורפת לשחקן בן 19 וצ'ופצ'יק. יש לו גוף NBA מהניילונים, צעד ראשון מדהים אבל הכי חשוב הוא לא שחקן הגנה של מכללות אלא של NBA. הוא שומר על מיקום עם תזוזות רגליים ולא משתמש בדחיפות או בידיים. הוא מקשה מאוד כי הוא לא פתי להטעיות וגם אם כן, האתלטיות שלו מאפשרת חזרה וצמצום טווחים עם התוקף. הקליעה של ג'ונסון היא סימן שאלה ענק. הבדיחה היא שאם 2 הילדודס של טנסי: ג'יידן ספרינגר וקיון ג'ונסון היו מתאחדים לכדי שחקן אחד, הם היו נבחרים ראשונים בדראפט הזה. אבל אחד קיבל את הקליעה, היציבות והשליטה על הקצב (ספרינגר) והשני את האתלטיות המתפרצת והכוח הפיזי

12. אינדיאנה – פרנץ ווגנר, SF, פרשמן, מישיגן, בן 19.7

מידות: 8'6 מוטת ידים, 205 פאונדס

סטטיסטיקה מעניינת: פר 36: 14.2 נק' (48%, 34%, 83.5%), 7.4 ריב', 3.5 אס', 1.4 חסימות, 1.5 חטיפות, 6.1 DBPM (בוקסקור פלוס מינוס הגנתי) ו-12.1 BPM

הסנגור: – שחקן מגוון שיודע לתת את מה שצריך. הקליעה טובה בהרבה ממה שהסטטיסטיקה מראה. מה שהוריד לו את הקליעה זה דווקה קאץ' אנד שוט (33% מטווח מכללה). בכדרור הוא 37.5% ומטווח NBA הוא 40%. כך שכרול פלייר שיקבל יותר מרחב נשימה הוא יקבור אותם. כך מרמזים גם ה-84% שלו מעונשין. – שחקן הגנה נהדר. חוסם, חוטף, ארגרסיבי, יוצר מגע. – חוש תיזמון נהדר. אם זה ריב' הגנה, ריב' התקפה, חטיפה או הימור לאיזה כיוון שחקן ילך. יש לבחור אינסטנקטים נהדרים

הקטגור: – Jack of all trades master of none. עושה הכל טוב אבל לא יוצא דופן בשום תכונה – מוטת ידיים קצרה ממבט לא רשמי שלי. אין נתונים באף מקום אך אני בספק אם יותר מגובהו. האם זה יפריע לו לשמור על מספרי 4 בליגה? האם הוא מספיק זריז לשמור על SG?

התאמה לקבוצה: האח של מו ווגנר לא באמת דומה לו בשום צורה כדורסלנית. חלקכים בטח מעלים חיוך כי לשדך שחקן גרמני לבנבן לאינדיאנה זה כמו לשדך פולניה לרופא. אבל בחיי שזה סתם מקרי. לדעתי לפחות 4 מ-5 הקבוצות הבאות צריכות את פרנץ ויבחרו בו אם יפול אליהם. הוא ווינג וורסטילי ששומר טוב עם יכולת מסירה מצויינת וקליעה שעוד לא לגמרי התגבשה. הפייסרס זקוקים להרבה כישרון כדי לחזור לחלק העליון של המזרח ולא בטוח שמווגנר תבוא הישועה, אבל זהו צעד קטן וחכם.

13. גולדן סטייט ווריורס – אלפרן שנגון, C, בינ"ל, בשיקטש (טורקיה) בן 18.8

מידות: 10'6 מטת ידיים 0'7 240 פאונדס

סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 24 נק'(63.5% מהשדה, 78.7% מעונשין), 11.5 ריב, 3.1 אס' 2 חסימות ו-2 בלוקים.

הסנגור: – אלפרן כבר כוכב אירופאי לכל דבר בגיל 18. הוא הכוכב הבלתי מעורער של קבוצה בליגה הטורקית ובנבחרת טורקיה. – סנטר אולד סקול קשוח ומלא הטעיות סביב הסל, בעל כח פיזי עצום לגילו וידיים מצוינות – ריבאונדר ומגן צבע מצוין. לא מאוד מהיר רגלים אבל מאוד חכם. קורא את המשחק הגנתית והתקפית ברמה מצויינת – מוסר מהפוסט ותוך כדי תנועה. יש בורים ועמי ארת המגדירים אותו כאל ג'פרסון או ג'אליל אוקפור. אלפרן מוסר מצויין וממש לא חור שחור בצבע. האחוז הטוב שלו מעונשין והקליעה שלו עד 20 פיט היא מעניינת. יש בהחלט פוטנציאל גולמי לקליעה מבחוץ

הקטגור: – צובר פאולים סדרתי. איטיות רגליו תכניס אותו לצרות אם ישתמש שם בידיו יותר מדי – רבים משווים אותו לסבוניס, אך חשוב לזכור שהמסירה של סבוניס ופוטנציאל הקליעה היו גבוהים יותר. – שחקן מטרה בפיק אנג רול צריך רמה אתלטית גבוהה לסיים או קליעה מסוכנת כדי לבצע פיק&פופ. לאלפרן אין אף אחד מהשניים

התאמה לקבוצה: הווריורס המקוריים עבדו עם סנטרים עבי בשר שידעו לבצע 3 פעולות: לעשות חסימות קשוחות וכואבות לשחרור קלעים, למסור מההיי פוסט לגארדים שחותכים לסל ולקלוע מהמיד ריינג' או תחת לסל כשכל האופציות נגמרות. בוגוט היה אמן בעניין זה. זאזא היה מוגבל אך ביצע עבודתו השחורה. וויסמן לא יושב על התבנית הברורה הזו וכל עוד קר מאמן את סטף, קליי ודריימונד יהיה צורך בפונקציה הזו שנעלמה. שֵׁנגוּן (כך הוגים את שמו בטורקיה אך היכונו לשיבושי שם קשים בארה"ב) הוא פוטנציאל ענק שלא נולד לעידן הזה ב-NBA. הוא יותר נרקיץ' מיוקיץ. אם שנגון אכן יפתח קליעה סבירה מבחוץ אז הוא יהיה אחד השחקנים מהדראפט הזה.

14. סן אנטוניו ספרס – ג'ארד באטלר, PG/SG, ג'וניור, ביילור בן 21.6

מידות: 3'6 מוטת ידיים 5'6, 190 פאונדס

סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 דקות: 20 נק' (47% מהשדה, 41.7% משלוש ב-7 נסיונות, 78% מעונשין), 5.7 אס', 4 ריב', 2.3 חטיפות. קלע 51.2% בקאץ' אנד שוט ל-3,

הסנגור: – מנהיג ותיק שמסיים עונה שלישית חלומית עם זכיה באליפות המכללות. פליימייקר טוב אבל בעיקר שחקן חכם בקו האחורי עם קליעה עצבנית ויכולת לקחת את המשחק על עצמו. – הוא לא מגן אתלטי אבל מאוד פיקח עם חוש מצוין לחטיפות. – הוא לא מספיק גבוה להיות ווינג שגולש בין עמדות אבל יכול לשחק בעמדות 1-2 די בחופשיות

הקטגור: – לא אתלטי במיוחד. בקו האחורי ב-NBA ללא גובה יוצא דופן שחקנים מאוד מתקשים. זה נראה כמו תקרה דומה לג'יילן ברונסון במאבס. – מאבד כדורים בנסיון לייצר מהלכים מתוחכמים מדי לעיתים. לא תמיד מתמודד טוב עם ענקים בצבע. למזלו היה בקבוצה עמוסה וטובה שכיסתה עליו

התאמה לקבוצה: שחקן מאוד ספרסי. פאטי מילס בא בימים ויש לספרס קו אחורי מלא אתלטים אך אין מספיק קליעה. באטלר צעיר לשנתון שלו אך עדיין בעל נסיון נהדר. אולי בכל זאת יוכל לדלג על שנת הייבוש שפופ מכריח את הרוקיז לעבור לפני שהם מגיעים בעונת הסופמור ומתפוצצים.

15. שארלוט הורנטס – דוויון מיצ'ל, PG/SG, ג'וניור, ביילור, בן 22.6

מידות: 2'6, מוטת ידיים 4'6 שוקל 205

סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 15.3 נק' (51%, 44.7% משלוש, 65.2% מעונשין), 6 אס',2.1 חטיפות

הסנגור: – שחקן אדיר, שנתן קפיצה אדירה השנה. הקליעה האדירה שלו מכדרור או קאץ' אנד שוט מפתיעים ומראים על מוסר עבודה רציני מאוד. – מגיע לרגעים הגדולים. יכול לשחק בחופשיות בין עמדה 1 ו-2. מוסר מגוון וחכם מהחדירה – בין הגארדים המגנים הטובים בדראפט – כל סגנון המשחק שלו משדר כוכב NBA

הקטגור: – לא היה על הראדר עד השנה. הקליעה שלו קפצה באופן מטורף. יש שיאמרו שזו לאו דווקא אינדיקציה טובה – אוהבים להשוות אותו למיצ'ל אחר שמשחק ביוטה (שניהם ד. מיצ'ל, שניהם מספר 45, שניהם אתלטים עליוניים ושניהם היו מגני מכללות ברמה גבוהה). אבל לדונובן יש מוטת ידיים עצבנית שמאפשרת לו לשחק מעל גובהו. – בן 22.6.

התאמה לקבוצה: מייקל מאוד אוהב מצטייני NCAA עם רזומה מקולג' טוב. אם מיצ'ל עוד יהיה פנוי כאן (יש לא מעט שרואים בו טופ 10), יהיה קשה לדלג עליו. הוא מביא הגנה אינטנסיבית, קליעה משופרת ועשיית משחק. היתרון שלו בשארלוט זה שיוכל לשחק בהרבה הרכבים מכיוון שיש להורנטס כמה פליימייקרים וחלקם גבוהים מספיק כדי לאפשר לו לשחק בעמדת הקלע. יהיה חייב לשפר את קליעת העונשין

16. ממפיס גריזליז – קאי ג'ונס,

מידות: 11'6, מוטת ידיים 2'7, 205 פאונדס

סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 -14 נק (58% מהשדה, 38% משלוש, 69% מעונשין), 7.6 ריב', 1.5 חסימות, 1.3 חטיפות

הסנגור: – פוטנציאל פסיכי גם אם עוד בוסרי. היה בתפקיד יחסית משני בטקסס יחד עם גרג בראון הפרשמן השני ששיחק לידו. טקסס מוציאה גבוהים מוכשרים מהישבן ולא מעט מהם מצליחים בליגה אז מה לנו כי נלין (ג'קסון הייז, ג'ארט אלן, מיילס טרנר, טריסטן תומפסון אך גם מו במבה). – השליטה בכדור והקליעה יחד עם האורך הפסיכי שלו לגובה 11'6 (2.11 מ') שווים בחירה כאן. האחים מקדניאלס (ג'יילן בשארלוט וג'יידן במינסוטה) מסתדרים יופי בליגה וג'ונתן אייזיק שמזכיר אותו, הראה יופי של תוצרת על שהתגלגל מפציעה לפציעה. – מאפשר הרבה גיוון הגנתי בעמדה 5 או 4

הקטגור: – קליעת העונשין לאו דווקא מבשרת טובות מבחינת הקליעה – לא הראה עקביות באף שלב של העונה. יש עוד הרבה עבודה על יסודות כדורסל וקבלת החלטות

התאמה לקבוצה: JJJ חזר שבוע שעבר. הגריז מלאים גארדים מוכשרים אבל זקוקים לעוד כוח אש מתחת לסל במיוחד בהגנה. JJJ הוא לא האס ההגנתי המופלא שהיה במכללות. יונאס בעיקר מתאים לכיסוי דרופ לצבע ולא לשום חילוף והגריזליז סופגים לא מעט נקודות בצבע. קאי הוא לא רק סותם צבע אלא שחקן בעל פוטנציאל בלתי מוגבל. גבוה, נע כמו איילה, שליטה נהדרת בכדור ויכולת לנצל חוש מיקום כדי להגיע בטיל מהוויק סייד לעוד בלוק.

17. אוקלהומה סיטי ת'נדר (ממיאמי) – זאיר ווילאמס, SF, סטנפורד, פרשמן, בן 19.6

מידות: 8'6 מוטת ידיים 2'7 שוקל 185 פאונדס

סטטיסטיקה מעניינת: פר 36: 13.8 נק' (37.5% מהשדה, 29.1 משלוש, 80% מעונשין) 6 ריב', 3 אס' 1.1 חטיפות, 3.7 איבודים

הסנגור: – מידות אידיאליות לווינג מודרני, אתלטיות ממוצעת ומעלה – מכניקת קליעה נהדרת (עם אחוז גבוה מעונשין שמבשר אולי משהו) שלא מתבטאת באחוזי קליעה עקב בחירת זריקות קשות – אם רק יעלה במשקל הוא יכול להפוך לחודר ומסיים מסוכן מאוד ב-NBA. פורח במשחק מהיר.

הקטגור: – הוא כמו ג'ינסים של "ליבאנס 501" המזויפים שהיינו קונים פעם בשוק. זה נראה כמו "ליווייס", מרגיש כמו "ליוויס" – אך התפרים נפרמו מהר ואחרי 2 כביסות היה לזה מרקם של קרטון. ווילאמס לעין בלתי מזוינת נראה כמו ווינג מדהים שיחרוך את הפרקט. גודל מושלם (על הצד הרזה), מכניקת קליעה לפי הספר, אתלטיות וצעד ראשון מדהים, יכולת מסירה, הכל שם. אבל שעושים זום אין, הקליעה לא נכנסת, הוא מאבד כדורים טיפשיים בסיטונאות, הוא מחקה את KD אך זה בעיקר בפוזה של זריקות 3 דרגות מעל רמתו העכשיוית.

התאמה לקבוצה: שוב חוזרים לפיתוח של מכללת ה-NBA של OKC. הוא צריך שנתיים בו יאכילו אותו סנדוויצ'ים ולא יוותרו לו על צורת משחק נכונה ואולי הוא עוד יזכר כהפתעת הדראפט. אם הת'נדר תיכשל עדיין יהיו לה יותר בחירות עתידיות ממה שמצפה למדינת ישראל בשנים הקרובות

18. אטלנטה הוקס – ג'יידן ספרינגר, PG/SG, פרשמן, טנסי, בן 18.6

מידות: 4'6, 205 פאונדס

סטטיסטיקה מעניינת: פר 36: 17.5 נק' (47%, 43.5%, 81%), 4.9 ריבאונדים, 4.1 אס', 1.7 חטיפות

הסנגור: – כישרון גדול וצעיר שהטביע את חוטמו בעונה בודדת בטנסי ליד קיון ג'ונסון שככל הנראה ייבחר לפניו. הוא לא אתלט עליון אבל הוא מגיע בחופשיות לאן שהוא רוצה והוא מגוון מאוד עם קליעה רכה מבחוץ, מסירה טובה, מגוון פלוטרים ויכולת לחתוך לסל בתזמון נהדר – שומר מצויין במכללות. הוא די גבוה לגארד וסופר חזק פיזית. לא קל לדחוף אותו אך גם לא עוברים אותו כמו מים. – תוצרת יפה מאוד לילד שסיים את עונת המכללות בן 18.5

הקטגור: – לא מפורסם בשום מקום מוטת ידיוף אך לתחושתי הוא לא מאוד ארוך. ב-NBA צריך לשמור עם הרגלים והידיים שם להפריע לזריקה או לחסום. מהירות הגארדים ברמה הבאה כבר שרפה לא מעט גארדים שהיו אלילי הגנה במכללות. – המשחק שלו מגוון אבל הוא לא הראה מובים שנוצרים מעליונות אתלטית.

התאמה לקבוצה: שחקן אולדסקול עם תחושת דה ז'ה וו לסקוררים של שנות ה-90 כמו ניק אנדרסון, אלן יוסטון, דניס סקוט. בעת הזו מזכיר לי גרסה נמוכה יותר של קלדן ג'ונסון מהספרס. ההוקס ישמחו לעוד שחקן צעיר בקו האחורי שאולי יתפתח להיות שחקן רוטציה טוב עם יכולת להשפיע בשני צדי המגרש. יכול בהחלט להוביל כדור בפיק אנד רול או לשחק ליד רכז.

19. בוסטון סלטיקס – אוסמן גרובה, PF, בינ"ל, ריאל מדריד בן 19.1

מידות: 8'6 עם מוטת ידיים 2'7, שוקל 230 פאונדס

סטטיסטיקה מעניינת: 9.5 נק' (48%, 30.8%, 61.2%), 9.3 ריב', 1.8 אס', 1.2 חסימות, 1.2 חטיפות, 4 פאולים

הסנגור: – חייה הגנתית שמקבלת דקות משמעותיות במועדן הפאר של ריאל מדריד. אוהדי מכבי מעקמים את פרצופם מכיוון שבמשחקים בנובמבר וינואר היה לא משמעותי מולם. אך בחודשים האחרונים מקבל הרבה הזדמנויות וביום חמישי האחרון מול אנדלו אפס קלע 24 נק' עם 12 ריב' באחוזים מצוינים ונראה כמו שחקן שגם עלול לטפס לכיוון הלוטו ככל שיתן כאלה משחקים. – כח פיזי עצום לגילו כיאה לשחקנים ממוצא ניגרי יחד עם מוטת ידיים מפחידה שלדעתי קרובה יותר ל-3'7 או אף 4'7 (נראה ארוך מבאם אדביו או דריימונד) – פוטנציאל מסירה לא רע בכלל – יכול לשחק כסנטר בהרכבים מסויימים כך שהקליעה הבינונית לא תפריע

הקטגור: – נגר מארץ הנגרים – לא הראה יותר מדי גיוון התקפי – מבצע הרבה יותר מדי עבירות שהורידו אותו לא פעם מהר מהמגרש

התאמה לקבוצה: הסלטיקס חייבים לחזק את הקו הקדמי כי טייטום המשחק 4 בפלייאוף עלול לשחוק אותו פיזית (במיוחד בהגנה). העלייה המהירה של ניסמית' לחמישיית המאני טיים עלולה לקבע את הסלטיקס בהרכב זה (ווקר\סמארט, ניסמית', בראון, טייטום ווילאמס) אך גרובה בניגוד לתומפסון ואפילו לווילאמס באמת יוכל לשמור על ווינגים וגארדים בהגנת החילופים האוטומטיים של סטיבנס

20. ניו יורק ניקס (מדאלאס) – דיישן ניקס, PG, ג'י ליג איגנייט, פרשמן, בן 19.2

מידות: 5'6, מוטת ידיים 8'6, משקל 225 פאונדס

סטטיסטיקה מעניינת: פר 36: 11.9 נק' (38.4% מהשדה, 18% משלוש, 71.4% מעונשין), 7.2 ריב', 7.1 אס' 1.4 חטיפות

הסנגור: – פליימייקר אמיתי עם אינסטינקטים מצוינים בפיק אנד רול. סווגר של כוכב שיודע מה הוא שווה – כוח פיזי עצום לעמדה עם גודל אידאלי פלוס. ריבאונדר מצוין ושליטה לא רעה בכדור

הקטגור: – הקליעה פשוט לא נכנסה בג'י ליג – עלה במשקל השנה. היכולת להגיע למשקל אידיאלי ולשמור עליו יכריעו אם יוכל לשחק בעמדה ותמנע פציעות עתידיות. ניהול אורך חיים ספורטיבים ברמה ספרטנית הפך לסטנדרט ב-NBA לא משנה כמה כישרון יש. תשאלו את ג'בארי פרקר

התאמה לקבוצה: ניקס חייב להגיע לניקס, לא? פוינט גארד תיכונים סופר מוכשר ששיחק בג'י ליג איגנייט. מאוד הרשים בראיית המשחק ובמסירות אך הקליעה לא נכנסה בניגוד לתיכון. אולי המעבר לקשת NBA מהתיכון הייתה מהירה מדי עבורו. העניין הגדול הוא משקלו. הוא היה הפוינט גארד הבכיר של מחזורו בתחילת כיתה י"ב. נפצע וחזר ובג'י ליג נראה שהעלה משקל לא קטן. הוא מאוד חזק ודי אתלטי (עם המשקל העודף), כך שאם עניין המשקל יסתדר ברמה הבאה מדובר על גנרל לא קטן עם הכדור ביד. אני לא פוסל את הקליעה מכיוון שבכל זאת שיחק עונה קצרה בג'י ליג. אני גם לא מוצא פגמים בולטים במכניקה שלו שלא ניתן לפתור.

21. יוסטון רוקטס (מפורטלנד) – קאם תומאס, SG, פרשמן, LSU, בן 19.5

מידות: 4'6, 210 פאונדס

סטטיסטיקה מעניינת: פר 36: 24.4 נק' (40.6% מהשדה, 32.5% משלוש ב-8 נסיונות, 88% מעונשין), 3.6 ריב', 1.5 אס'

הסנגור: – סקורר בכל רמ"ח אבריו שעוד לא מצא זריקה שלא אוהב. כשהוא מתחמם הוא בלתי ניתן לעצירה – הגיל שלו הופך אותו לסופר אטרקטיבי. הוא לא האתלט הכי משובח אבל יש לו אתלטיות פוקנציונלית גבוהה – הפרשמן שייצר הכי הרבה נקודות במחזורו – 8 הגעות לקו למשחק באחוזים נהדרים

הקטגור: – קליעות קשות הן הרגל שקשה לשבור. האם הוא סקורר בקבוצה טובה או יצרן קלוריות ריקות בנמושה. – מה הוא עושה טוב חוץ מקליעה? הוא לא מוסר יוצא דופן, לא אתלט פריקי ואפילו לא מגן קשוח במיוחד. מה הוא מביא ביום כשהקליעה לא נכנסת

התאמה לקבוצה: לא בטוח שזו התאמה מושלמת. כשהוא חם הוא סופר מסוכן. לא אתפלא אם יפגיז איזה 30-35 נקודות בכמה משחקים כבר בעונת הרוקי. אבל גם לא אתפלא אם יסריח את הפרקט עם איזה 3-17 בלא מעט פעמים אחרות. הציוות שלו עם קווין פורטר ג'וניור עלול להצית משהו מוצלח או לשרוף את כל המועדון. הרבה עומס היה עליו העונה ב-LSU. בתפקיד מוגבל בהתחלה יוכל למתן את עצמו. מה שבטוח פרווה הוא לא יהיה..

22. ניו יורק ניקס – ג'יימס בוקנייט, SG, סופמור, יוקון, בן 20.6

מידות: 5'6, 190 פאונדס

סטטיסטיקה מעניינת: 21.3 נק' (44.7%, 29.3%, 77.8%), 6.4 ריב', 2 אס' ו-1.3 חטיפות

הסנגור: – סקורר מצוין ורב גווני בעל אתלטיות מצוינת ששייך לעשיריה הראשונה, אם מאמינים לחצי העונה הראשונה עד הפציעה. החצי השני הלא מאוד מוצלח של העונה קרה לאחר חזרה מפציעה, כיוקון היתה צריכה כל זריקה וזריקה שלו. – למרות שהוא סופמור הוא רק בן 20 – אחלה שליטה בכדור ושינויי מהירות שמאפשרים לו לסחוט פאולים מצוין

הקטגור: – מכריח זריקות סדרתי שלא מנצל את יכולת המסירה הטובה שלו כדי להפוך את אלו שסביבו לטובים יותר – ניסה לא מעט לעשות אודישן לעמדת הפוינט גארד, אך בעיני העמדה הטבעית שלו היא SG שיוצא מחסימות או מייצר זריקות קש

התאמה לקבוצה: סקורר מעמדה 2 שיכול גם להוביל מעט כדור מעמדה אחת. דומה מאוד לעמנואל קוויקלי עם יותר ספייס התקפי רק שהקליעה פחות משכנעת. בעל מגוון מאוד גדול של דרכים לשים את הכדור בחור. פעם קראו לזה גאנר. הוא שולף מהר ובעל ביטחון עצמי פסיכי. זה גם עובד לרעתו, נוטה לביטחון עצמי מופרז כשלא הולך. לא יודע עם ת'יבס יכניס שחקן כמוהו למגרש כי זה לא האופי שלו. אבל הוא בהחלט פרוספקט מעניין להוסיף לניקס המשתפרים

23. לוס אנג'לס לייקרס – אייזיה ג'קסון, PF/C, פרשמן, קנטקי בן 19.3

מידות: 10'6 מוטת ידיים 2.5'7 שוקל 205 פאונדס

סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 14.7 נק' (54%, 70% מעונשין), 11.5 ריב', 1.3 אס' ו-4.5 (!!) בלוקים

הסנגור: – אתלט עליון בעל מנוע טורבו דיזל. מהסטייל של נרלס נואל. הרבה הקרבה, הרבה אכפתיות והרבה שהייה באויר (חסימות ודאנקים). על הצד הרזה אבל בעל ידיים גדולות וחזקות

הקטגור: – מאוד בוסרי. היה נקודת אור בעונה איומה של קנטקי.

התאמה לקבוצה: כרגע אין לו הרבה מה להציע התקפית אבל הגנתית הוא סופר מעניין בקבוצה שמאוד נאבקה בקו הקדמי כשדיוויס נפל לעוד פציעה ותמיד נמצא בסיכון לפציעה הבאה. בטווח הארוך לא ממש ברור למה יהפוך אבל בניגוד למרקיס כריס בזמנו שנבחר גבוה לקבוצה בעל תשתית גרועה ג'קסון ייפול ככל הנראה באירגון שיבנה אותו בצורה ייסודית ולא יזרוק אותו למים ויקווה שישחה.

24. יוסטון רוקטס (ממילווקי) – דיירון שארפ

מידות: 11'6 מוטת ידיים 1'7 שוקל 265 פאונדס

סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 17.8 דק' (52% מהשדה, 50% מהקו), 14.2 ריב', 2.7 אס', 1.7 בלוקים, 1.5 חטיפות 4 פאולים

הסנגור: – סנטר הגנתי מרשים וחזק שבלט בעונה בינונית של UNC.לא קיבל הרבה דקות (19.2) אבל היו לו לא מעט משחקים בהם הנעילה שלו את הטבעת עשתה את ההבדל – מסת שריר גבוהה, עם כתפים רחבות וחזקות עם פוטנציאל לגדול. חזק פיזית כבר עכשיו לעמדה ב-NBA עם כ-260 פאונדס – ריבאונדר מצויין בשני צדי המגרש – הראה טאץ' יפה סביב הטבעת ויכולת מסירה מפתיעה מאוד. יכול לבנות על זה להתפתחות עתידית

הקטגור: – עדיין בוסרי ללא קליעה מעבר לאזור הסל. עלול להפוך לנטל התקפי.

התאמה לקבוצה: ענק פיזית. המשקל לא מהווה מכשול אתלטי. עלול להיות סוג של אס הגנתי תוך כמה שנים. שיחק בתיכון עם קייד קאנינגהאם, סקוטי בארנס ומוזס מודי והיה סוג של מנקה הגנתי שמסיים אלי-אופס. השנה החל להראות עוד כמה דברים כמו מובים תחת לסל ומסירות חכמות. ברוקטס נבנה סגל צעיר עם כוח אש אך הוא רזה בקו הקדמי (כריסטיאן ווד) וחסר פאנץ' הגנתי בצבע.

25. לוס אנג'לס קליפרס – איו דוסומנו, PG/SG, פרשמן, אילנוי, בן 21.3

מידות: 5'6 מוטת ידיים של 9'6 שוקל 185

סטטיסטיקה מעניינת: פר 36: 20.1 נק' (48.8%, 39%, 78.3%) 6.5 ריב', 5.4 אס' חטיפה אחת. DBPM 3.1

הסנגור: – דוסונמו הוא קומבו גדול וחזק שעושה הכל. – מנוע חזק עם רצון עז להיות פעיל ולשחק בשני צדי המגרש. ידיו ארוכות והוא תמיד מכופף ומוכן לפעולה – היה חלק מקבוצה נהדרת ונדירה של אילנוי שהופתעה בטורניר אך איו היה הגורם המרכזי בכך ואין ספק שהוא אחד מכוכבי המכללות של העונה – הקליעה ממש השתפרה משנה לשנה והיא כבר לא ממש נטל. הכדרור הוא נחמד ברמת NBA אך הוא לא אשף עם הכדור

הקטגור: – לא פליימייקר עילי שבונה על אנרגיה עוצמה והתלהבות כמו קובי וויט בזמנו – משחקן כה פיזי וארוך היה מצופה שיחיה על קו העונשין – גיל. אילו היה צעיר היה בוודאי בטופ 10 אך בשנתו השלישית במכללה למרות השיפור עדיין יש חורים רבים במשחקו

התאמה לקבוצה: שחקן שיתבלט מיידית ב-NBA אם יקבל הזדמנות. הוא פורח במשחק פתוח מרווח ומהיר. יש לו פוטנציאל של גארד פותח בליגה אבל אני מניח שיצטרך הרבה מזל, התפתחות וזמן. אם יבחר על ידי הקליפרס עלול להיקבר ברוטציה עמוקה מאוד. אך הוא בהחלט בעל אופי מתאים להשתלב עם בחבורה של קוואי

26. פילדלפיה 76 – טריי מאן, PG, סופמור, פלורידה בן 20.5

מידות: 5'6 מוטת ידיים 8'6, 190 פאונדס

סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 17.8 נק' (46% מהשדה, 40% משלוש, 83.5% מעונשין) 6.3 ריב', 3.8 אס', 1.5 חטיפות.

הסנגור: – שיפר מאוד את הקליעה ואת השליטה בכדור. הוא לא פוינט גארד טהור, אך הגודל שלו והחלקלקות של התנועה שלו מאפשרים לו להגיע לצבע ולנצל יכולת מסירה טובה.

הקטגור: – קבלת ההחלטות צריכה עוד הרבה עבודה. אמור להיות מגן הרבה יותר טוב.

התאמה לקבוצה: פוטנציאל טוב לקו האחורי. בית הספר ההגנתי של דוק ריברס יעשה לו טוב ולא ישים אותו בתפקיד שהוא מעבר ליכולותיו

27. ברוקלין נטס – גרג בראון, PF, פרשמן, טקסס, בן 19

מידות: 9'6 עם מוטת ידיים 10'6, שוקל 210 פאונדס

סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 16.4 נק' (42%, 33%, 71%), 10 ריב', 0.7 אסיסטים 1.7 בלוקים וחטיפה. מבצע 5.2 פאולים ו-4 איבודים

הסנגור: – האתלט הגדול הטוב בדראפט. מהסוג של תחרות הטבעות. פיזי בצורה בלתי רגילה ורצון לעשות הרבה (לפעמים יותר מדי) – הראה יכולת לא רעה להוריד כדור על הרצפה ולשחק כווינג. טאץ' לא רע מבחוץ. נתן את משחקו הטוב העונה מול הנבחר מספר אחד המיועד קייד קאנינגהם וקרקס אותו – אתלט טוב כתבתי?

הקטגור: – מאיפה להתחיל? חור שחור התקפי.ב-22 המשחקים הראשונים עמד על 6 אסיסטים מצטברים!!! – כל כך בוסרי בהבנת המשחק. זקוק להשתלת מוח כדורסלני בסיסי סטייל מרקיז כריס – זקוק לשכר לימוד שלא בטוח שיש לרוב הקבוצות שבוחרות כאן לתת

התאמה לקבוצה: אם יש קבוצה שמאמצת שחקנים מהסוג של "שתוק ותהיה אתלטי" אלו הנטס. היא לא זקוקה ליצרני נקודות או למובילי כדור. היא צריכה בן יונה שיקבל אלי-אופס או כדורים במתפרצות ויעשה פוסטרים. הקליעה שלו עלולה לפחות לתת לו כישור נוסף מעניין בשנותיו הראשונות עד שיבין איך משחקים כדורסל נכון

28. דנבר נאגטס – פיליפ פטרושב, C, בינ"ל, סרביה בן 21

מידות: 11'6, שוקל 225 פאונדס

סטטיסטיקה מעניינת: 26.4 נק' (58% מהשדה, 43.5 משלוש, 74.3% מעונשין (7 זריקות מהקו), 8 ריב, 1.8 אס' 1.3 בלוקים

הסנגור: – האקס גונזגה הלך לשחק ב-KK מגה באסקט בסרביה המשחקת באדריאטית והשתלט על הקבוצה בגיל 21. הוא משחק עם הכוכב הסרבי מרקו סימונוביץ' ומראה הרבה פוטנציאל. בגונזגה למרות שנתיים טובות הוא לא הסתמן כבחירת דראפט בטוחה ודווקא החזרה לסרביה החזירה לו את החדווה ושמה אותו לגמרי בפרונט בקבוצה שהביאה לנו בעבר את יוקיץ' זובאץ' ועוד גבוהים מעניינים אחרים. – הקליעה מבחוץ יחד עם הפיזיות שלו מעניינים, בטח בסוף הסיבוב הראשון\ תחילת השני. הוא לא פליימייקר כמו יוקיץ' ולא חיה פיזית כמו זובאץ' אך הוא פוטנציאל לא רע בליגה שמחפשת סנטרים שיפנו את הרחבות עם קליעה אך מבלי להיות בולי עץ

הקטגור: – אתלטיות בינונית מאוד. ידיים לא ארוכות. זה לא מבשר טובות כמגן רחבה. – הרבה מהסלים שלו באדריאטית הם על בסיס איטיות רבה של הגבוהים שם. הגבוהים מה-NBA יאפשרו לו הרבה פחות מרחב פעולה.

התאמה לקבוצה: דנבר אוהבת שחקנים בינלאומיים. הוא עלול להיות חתיכה מעניינת ברוטציה שמתחילה להתדלדל לקראת סופה.

29. הפיניקס סאנס – שאריף קופר, PG, פרשמן, אוברן בן 19.9

מידות: 1'6 180 פאונדס

סטטיסטיקה מעניינת: פר 36 – 22 נק', (39% מהשדה, 22.8 משלוש, 82.5 מעונשין), 8.1 אסיסטים, 4.3 ריב' 4.2 איבודים. יוסג' – 33.1%

הסנגור: – אחד השחקנים המלהיבים בדראפט. מאז פריצתו של אייזיה תומאס בסקרמנטו, פיניקס ואז בבוסטון לא זכור לי הייפ סביב שחקן קטנטן. – מוסר מלהיב, שלל קרוסאורים הטעיות. געגועי לשחקני רחוב של פעם שלא חושבים על איך הדף הסטטיסטי יראה – מגיע לקו בלי סוף. כשהוא פורץ לסל קשה לעצור אותו במיוחד בגלל חוזק פלג גוף עליון

הקטגור: – הוא 1'6 אולי על סטילטו. המדידות הרשמיות יורידו לו כמה ס"מ טובים. – נכון שהאחוז מעונשין מבשר על זריקה תקינה אבל הזריקות שהוא לוקח בנפילה או בתנועה הם פשוט שערוריתיים (למרות שאני מת על זה כן?)

התאמה לקבוצה: פיניקס לא באמת זקוקה לעוד ממה שרוב קבוצות הליגה מחפשות. הם מלאו את הקבוצה בווינגים ארוכים שמשחילים שלשות, בכוכבים שאחראים על ייצור הנקודות, על גבוהים משני הסוגים (ג'יילן סמית' עוד יפתיע עונה הבאה). המכונה עובדת ואולי מה שחסר זה אטום חופשי ומשתולל שיכניס צבע ומהלכים בלתי צפויים. אם היכולת של קופר להגיע לקו תמשיך בליגה הוא עלול ליצור ריצות יפות מהספסל בעצמו

30. יוטה ג'ז – כריס דוארטה, SF, סניור, אורגון, בן 23.8

מידות: 6'6 עם מטת ידים 0'7, 190 פאונדס

סטטיסטיקה מעניינת: פר 36: 18.1 נק' (53.3%, 42.4% משלוש ו-81% מעונשין), 4.6 ריב, 2.7 אס' 2 חטיפות ובלוק.

הסנגור: – 3D נהדר עם קליעה רכה והגנה חונקת. מאוד מזכיר את קאם ג'ונסון של פיניקס (וקצת את קליי) – אין כמעט משהו שהוא לא עושה טוב למעט שליטה בכדור – מוטת ידים ארוכה שעוזרת לו להשיג הרבה חטיפות והסטות כדור. י

הקטגור: – עוד דקה בן 24. כשמשווים אותו לבני השנתון שלו זה נראה פחות טוב. קצת חזק על חלשים בשלב זה – נטייה גסה לנוע לצד ימין החזק שלו. חסר לו ניואנסים של סקורר מקצוען

התאמה לקבוצה: מאוד לא מפתיע אם ייבחר פתאום בין 10-14 כמו קאם ג'ונסון. הבגרות שלו המהווה חיסרון לקבוצות מסויימות יכולת להפוך ליתרונות בקבוצות שלא רוצות לגדל טינאייג'ר. הוא יוכל להיכנס למשבצות שונות ולעשות את המוטל עליו בלי הרבה רעש. השמועות מדברים על בחור מאוד צנוע העובד נורא קשה. יוטה בהחלט יכולה להשתמש בכל התכונות האלה מה גם שהיא צריכה עיבוי של ווינגים קולעים מהספסל